קרב באדר

קרב באדר, שנערך ב-13 במרץ 624 לספירה (17 רמדאן, 2 AH), היה העימות הצבאי הגדול הראשון בין הקהילה המוסלמית המוקדמת של מדינה לבין שבט קורייש ממכה. הקרב התרחש ליד בארות באדר, כ-130 קילומטרים דרומית-מערבית למדינה, והוא נחשב לאחד הקרבות המכריעים ביותר בהיסטוריה האסלאמית ונקודת מפנה שביססה את הכדאיות של המדינה המוסלמית הצעירה.

הכוח המוסלמי, שמנה כ-313 גברים בראשות הנביא מוחמד (עליו השלום), התמודד עם צבא קורייש גדול בהרבה שמנה כ-1,000 חיילים מצוידים היטב בראשות אבו ג'הל. למרות שהיו בנחיתות מספרית של בערך שלושה לאחד והחזיקו הרבה פחות כלי נשק, סוסים וגמלים, המוסלמים השיגו ניצחון מהדהד. קרב באדר הסתיים במותם של כ-70 לוחמי קורייש ולכידתם של 70 נוספים, בעוד שמספר הנפגעים המוסלמים הסתכם ב-14 בלבד.

עבור מוסלמים, הניצחון בבאדר היה הרבה יותר מניצחון צבאי - הוא הובן כהתערבות אלוהית המאשרת את אמיתות האסלאם. הקוראן מתייחס לקרב בסורת אל-אנפאל (פרק 8), ומתאר כיצד אללה שלח מלאכים להילחם לצד המאמינים. סיוע אלוהי זה חיזק את אמונתם של המוסלמים המוקדמים והדגים שהמטרה שלהם צודקת ומוגנת על ידי אלוהים.

לקרב באדר היו השלכות אסטרטגיות ופוליטיות עמוקות. הוא העלה את מעמדה של הקהילה המוסלמית בחצי האי ערב, הדגים את מנהיגותו ויכולתו הטקטית של הנביא מוחמד, החליש את כוחם הפוליטי והכלכלי של שבט קורייש ודרבן את האחדות המוסלמית. הניצחון אפשר את המשך צמיחתה של הקהילה המוסלמית במדינה והכין את הבמה לכיבוש הסופי של מכה בשנת 630 לספירה.