מבצע כוכב כחול

מבצע כוכב כחול, אירוע מרכזי ומפלג מאוד בהיסטוריה ההודית המודרנית, התרחש בין ה-1 ל-8 ביוני 1984. המבצע, שהוזמן על ידי ראש הממשלה דאז אינדירה גנדי, כוון נגד חמושים סיקים, בראשות ג'רנייל סינג בהינדראוואלה, שביצרו את מתחם הרמנדיר סאהיב (מקדש הזהב) באמריצר, פנג'אב. שורשי הסכסוך הזה נעוצים בהתגברות המיליטנטיות הסיקית של שנות ה-80, שניזונה מתלונות חברתיות-כלכליות, הדרה פוליטית וקריאות לאוטונומיה רבה יותר, כולל הדרישה למדינה סיקית נפרדת של "חליסטאן". בהינדראוואלה, מנהיג דתי כריזמטי ושנוי במחלוקת, הפך את מקדש הזהב למטה מבוצר, והסלים את המתיחות עם הממשלה המרכזית. המבצע עצמו היה מתקפה דו-ראשית. "מבצע כוכב כחול א'" כלל הסתערות על מתחם מקדש הזהב, כולל אקאל טאכט, המושב הגבוה ביותר של סמכות זמנית עבור הסיקים, כדי לחסל את החמושים. הצבא התמודד עם התנגדות עזה, שהביאה לנפגעים רבים משני הצדדים. "מבצע כוכב כחול ב'" הרחיב את הפעולה הצבאית לגורדווארות אחרות ברחבי פנג'אב, במטרה להוציא החוצה חמושים החשודים. התזמון של המבצע, במקביל ליום הקדושים של גורו ארג'אן דב, אירוע דתי משמעותי שמשך קהל גדול של עולי רגל למקדש הזהב, ליבה עוד יותר את הרגשות הסיקיים. השימוש בארטילריה כבדה ובטנקים בתוך המתחם הקדוש גרם נזק רב לאקאל טאכט ולמבנים היסטוריים אחרים, חילול קודש שהורגש עמוקות על ידי הקהילה הסיקית. האירוע נתפס על ידי סיקים רבים כמתקפה על אמונתם וזהותם, מה שהוביל לכעס וניכור נרחבים. הרס האקאל טאכט היה הרסני במיוחד, וסימל את שחיקת הסמכות והאוטונומיה הסיקית. המורשת של מבצע כוכב כחול ממשיכה לעצב את הפוליטיקה והזהות הסיקית בהודו ומחוצה לה, ומשמשת תזכורת למורכבות של סכסוכים דתיים ואתניים ולצורך בפיוס וצדק. ההשלכות של מבצע כוכב כחול סומנו על ידי תהפוכות פוליטיות וחברתיות משמעותיות. ההתנקשות באינדירה גנדי על ידי שומרי הראש הסיקים שלה ב-31 באוקטובר 1984, כנקמה על המבצע, עוררה מהומות אנטי-סיקיות נרחבות בדלהי ובחלקים אחרים של הודו, והעמיקה עוד יותר את הפער בין סיקים להינדים ותרמה לתקופה של חוסר יציבות ממושך בפנג'אב. האירוע נותר נושא רגיש ושנוי במחלוקת, עם קריאות מתמשכות לשקיפות ואחריות רבה יותר, כולל דרישות לשחרור מסמכים רשמיים ולחקירות של הפרות לכאורה של זכויות אדם.